אנצפליטיס היא דלקת אקוטית (חריפה) של המוח וכאשר היא מופיעה בשילוב עם מנינגיטיס (דלקת קרום המוח), היא נקראת מנינגו-אנצפליטיס. ברוב המקרים היא מתפתחת בעקבות חשיפה לנגיף, אך בדרך כלל היא אינה מדבקת.
מה הם הגורמים לדלקת המוח?
להלן הנגיפים המרכזיים שיכולים לגרום להתפתחות המחלה:
- HSV (הרפס סימפלקס) – דלקת מוח שמופיעה לאחר הדבקה בהרפס סימפלקס נחשבת לנדירה יחסית, אך כאשר היא מתפרצת, היא עלולה להוביל לנזק מוחי חמור ואף לגרום למותו של החולה. יחד עם זאת ברוב מקרי ההדבקה בנגיף זה, יופיעו בעיקר פצעים באיברי המין או פצעים באזור הפה, בתלות בסוג הנגיף (HSV-1 גורם לפצעים באזור הפה ו-HSV-2 גורם לפצעים באיברי המין).
- נגיפים אחרים ממשפחת ההרפס – ישנם נגיפים נוספים ממשפחת ההרפס כמו EBV (אפשטיין בר) או וריצלה זוסטר, שיכולים במקרים מסוימים להוביל להתפתחות של דלקת המוח.
- נגיף הפוליו.
- נגיפים המועברים על ידי יתושים – במקרים האלה הסימפטומים יופיעו תוך מספר ימים עד שבועיים מההדבקה.
- נגיפים המועברים על ידי קרציות – במקרים האלו התסמינים יופיעו כשבוע אחד לאחר ההדבקה.
- נגיף הכלבת.
- נגיפים הפוגעים בעיקר בילדים – הכוונה היא למשל לנגיף החזרת ולנגיף החצבת. הואיל וכיום נהוג לחסן כנגד נגיפים אלה, מקרי ההדבקה נחשבים לנדירים.
- יש לציין כי במקרים מסוימים מקור ההדבקה חיידקי וכן כי לא אחת מתברר שדלקת המוח שפגעה בחולה היא סיבוך של עגבת. בקרב אנשים הסובלים ממערכת חיסונית חלשה במיוחד, תיתכן גם התפתחות של דלקת המוח בעקבות חשיפה לטפילים שונים כמו Naegleria fowleri, Toxoplasma gondi ועוד.
מה הם התסמינים של דלקת המוח?
רוב המקרים של דלקת המוח מוגדרים כמקרים קלים ומאופיינים בתסמיני שפעת כמו חום גבוה, עייפות, כאבי ראש, ישנוניות ובלבול וכן ישנם מקרים שבהם המחלה לא תבוא לידי ביטוי באופן קליני כלל (מחלה נטולת תסמינים).
לעומת זאת במקרים החמורים עלולים להופיע תסמינים נוספים כמו פרכוסים, אובדן תחושה באזורים שונים בגוף ובפנים, חולשת שרירים, בעיות ראייה, הזיות, בעיות זיכרון ורעידות. בקרב ילדים התסמינים האופייניים הם עצבנות, חוסר תיאבון, בחילות והקאות, חום גבוה ובכי בלתי פוסק. בתינוקות תיתכן בליטה באזור המרפס.
כיצד מאבחנים את דלקת המוח?
אבחנת המחלה מתאפשרת באמצעות בדיקת ניקור מותני. בבדיקה זו משכיבים את הנבדק על הצד ומחדירים מחט באזור הגב התחתון לעמוד השדרה על מנת לאסוף דגימה של הנוזל המוחי-שדרתי. את דגימת הנוזל שולחים למעבדה ובוחנים את הרכבה.
באמצעות בדיקת ניקור מותני ניתן לבודד את הפתוגן שגרם להתפרצות המחלה, אך לרוב האבחון מתחיל בבחינת התסמינים שמציג החולה. אם בנוסף לתסמינים האופייניים מתגלה בבדיקה הגופנית גם קשיון עורף, יש להעלות חשד למעורבות של קרומי המוח במחלה.
כיצד מטפלים בדלקת המוח?
אם מתברר כי מדובר במחלה חיידקית, הטיפול יכלול מתן אנטיביוטיקה, אך אם מדובר בהדבקה ויראלית, לרוב הטיפול יהיה סימפטומטי בלבד (שתייה מרובה, תרופות לשיכוך כאבים, תרופות להורדת חום ועוד). יחד עם זאת, במקרים שבהם מדובר בהדבקה על רקע חשיפה להרפס סימפלקס, ניתן יהיה לטפל באמצעות תרופה בשם Acyclovir (אציקלוביר).