הפטיטיס B היא מחלה זיהומית חמורה בכבד הנגרמת על ידי וירוס (B HBV). בחלק מהמקרים הזיהום הופך לכרוני ומביא לסיבוכים כגון אי ספיקה של הכבד, סרטן בכבד או שחמת הכבד. הנגיף מועבר במגע עם דם או נוזלי גוף אחרים של אדם הסובל מהזיהום.
קבוצות הסיכון למחלה כוללות אנשים המשתפים שימוש במחטים או חפצים אישיים אחרים, אנשים המקיימים יחסי מין ללא אמצעי הגנה עם אדם הסובל מהזיהום או כאלה המטיילים למקומות בעולם בהם המחלה נפוצה. אצל נשים בהיריון המחלה עלולה לעבור לתינוק בזמן הלידה.
רובם המכריע של המבוגרים הנדבקים במחלה מחלימים ממנה באופן מוחלט גם לאחר הופעת תסמינים קשים. לעומת זאת תינוקות וילדים נוטים לפתח זיהום כרוני. המחלה אינה ניתנת לריפוי, אך קיים חיסון אשר יכול למנוע אותה. מי שכבר נדבק בנגיף יכול לנקוט באמצעי זהירות על מנת למנוע העברת הנגיף.
תסמינים
אצל מרבית התינוקות והילדים הלוקים בדלקת כבד נגיפית מסוג B לא מופיעים תסמינים או סימנים כלשהם, המצב דומה גם אצל חלק מהמבוגרים. הסימפטומים למחלה מופיעים כשלושה חודשים מזמן ההידבקות בזיהום ומשתנים בדרגות חומרתם:
- חוסר תיאבון
- בחילות והקאות
- חולשה ועייפות
- כאבי בטן במיוחד באזור הכבד
- שתן כהה
- גוון צהוב בעור ובעיניים
- כאבי פרקים
המחלה פוגעת בכבד ומועברת לאנשים אחרים גם ללא הופעת תסמינים, לכן קיימת חשיבות רבה לבצע בדיקות כאשר קיים חשש לחשיפה לנגיף הפטיטיס B וכאשר ישנה השתייכות לקבוצת סיכון.
גורמים
הכבד הוא איבר הנמצא בצד ימין של הבטן מתחת לצלעות ותפקידיו לתפקוד הגוף רבים וכוללים עיבוד של חומרים מזינים החיוניים לגוף, סילוק של רעלים, סמים, אלכוהול וחומרים מזיקים ממחזור הדם וכן הכבד אחראי על ייצור הנוזל המצוי בכיס המרה ומסייע לעיכול שומנים.
בנוסף הכבד מייצר כולסטרול, חלבונים וחומרים מקרישי דם. לכבד ישנה יכולת טובה להתחדשות הוא מסוגל להחלים בכוחות עצמו תוך החלפת רקמות פגועות. למרות זאת הכבד חשוף למספר מחלות אשר עלולות לגרום לנזק בלתי הפיך בהן דלקת כבד B.
סיכונים
זיהום הנגרם על ידי נגיף הפטיטיס B עלול להיות קשה ולהימשך כשישה חודשים ואף להפוך לכרוני. במקרים בהם הדלקת הינה חמורה, מערכת החיסון מצליחה ברוב המקרים לסלק את הנגיף מהגוף ולהביא להחלמה מוחלטת מהמחלה בתוך מספר חודשים, אך כאשר אין ביכולתה של מערכת החיסון להתגבר על הזיהום, הוא עלול לגרום למחלות קשות כגון סרטן בכבד ושחמת ואף להוביל למוות. בקרב ילדים ותינוקות ההידבקות במחלה מסוכנת יותר והופכת לכרונית. ילדים לאימהות הלוקות בנגיף נמצאים בסיכון גבוה כמו גם אוכלוסיות במדינות מתפתחות.
התפתחות המחלה
כ-95% מהנדבקים במחלה, מחלימים ממנה ובקרב כ-5% מתפתחת מחלה כרונית אשר עלולה להוביל לסיבוכים ולמחלות נוספות בהן קרצינומה או פיבוריזיס. תסמיני המחלה אינם מופיעים בכל המקרים והנזק העיקרי הנגרם לכבד נובע מפעולת מערכת החיסון אשר מפתחת תגובה דלקתית כנגד הנגיף הכוללת הפעלת מערכת האינטרפרון הגורמת לדיכוי ההתרבות של הווירוס והפעלת מערכת החיסון התאית תוך הריסת התאים הנגועים בנגיף על ידי תאי T.
טיפול
החיסון הראשון למחלה פותח בשנת 1981 וכיום ישנם שני סוגי חיסון מפני המחלה, האחד ניתן פעם עד פעמיים והשני שלוש פעמים. החסונים מבוססים על חלבוני המעטפת של הנגיף וכיום נהוג לחסן בשלוש מנות במהלך הילדות.
במחלה בדרך כלל לא ניתן טיפול ספציפי וניתן להסתפק בטיפול בתסמינים ובמעקב באמצעות תרופות נגד בחילות והקאות או מתן עירוי נוזלים. בשלב הכרוני של המחלה ניתן טיפול אנטי נגיפי במטרה להאט את קצב התרבות הנגיף ולמנוע נזק חמור לכבד. במקרים קשים בהם הנזק לכבד הוא בלתי הפיך יש צורך בניתוח להשתלת כבד.
עוד בנושא: