קדחת צהובה (Yellow Fever), האופיינית לאזורים טרופים ולאזורים סובטרופיים, מועברת על ידי יתוש הנמר האסיאתי, הנושא את הנגיף – נגיף ממשפחת פלאוויווירידה.
נגיף זה, שמתרבה בתאי הכבד, גורם להרס עצום בהרם ולשורה של תסמינים, הנלווים למחלה: צהבת, כאבי ראש, צמרמורות, חום גבוה וגם דימומים מהקיבה.
האם קדחת צהובה היא מסוכנת?
קדחת צהובה היא מחלה קטלנית. היא נפוצה מאד במדינות דרום אפריקה, אך יכולה להופיע גם במדינות אחרות בעולם. בשנת 1881 זיו שני רופאים – קרלוס פינליי וקלאודיו דלגדו, שהיא מועברת על ידי יתוש ולכן המליצו, לאור גילויים המרעיש, לחסל את היתושים, להימנע ממגע איתם וכל זאת כדי למגר את המחלה שהתפשטה במהירות.
רק כשני עשורים לאחר מכן בוצע המחקר הראשון שהראה את הקשר, בתוצאותיו, בין הקדחת הצהובה לבין היתושים, מחקר שנעשה על ידי צוות חוקרים אמריקאים, שבראשם עמד וולטר ריד.
איך מזהים תסמיני קדחת צהובה?
לקדחת הצהובה ישנם שלושה שלבים: בשלב הראשון היא מזכירה מאד בתסמיניה את השפעת. התסמינים בשלב זה יכולים להיות חום גבוה, הקאות, סחרחורות ותחושה כללית לא טובה. בשלב השני של המחלה יחוש החולה בה שיפור ניכר בהרגשתו ואף החום צפוי לרדת.
בשלב השלישי של המחלה, כפי שקורה אצל 15 אחוז מהנדבקים, צפויים להופיע אותם התסמינים שהופיע בשלב הראשון, כמו חום גבוהה, וזאת יחד עם תסמינים נוספים קשים, כמו הקאות, בחילות, צהבת וגם דימומים בריריות העור ודימומים באברים הפנימיים. במרבית המקרים בשלב זה תתפתח גם אי ספיקה רב מערכתית, כלומר – כשל של אברי הגוף המרכזיים ובסופו של דבר גם מוות. התסמינים הקשים צפויים להופיע בעיקר אצל ילדים וקשישים שנדבקו במחלה, אך יכולים להופיע גם אצל בוגרים בריאים.
איך אפשר לטפל בקדחת צהובה?
נכון להיום לא קיים טיפול כלשהו שיכול לעזור לנדבקים, ובמיוחד במקרים של מערכת חיסון חלשה. יחד עם זאת, מוצע טיפול תומך, שיכול להקל על הסימפטומים הנלווים למחלה. כמו: אינפוזיה, עירוי דם, נוזלים רבים, מנוחה וגם אוויר צח, מה שרלוונטי בעיקר לסובלים מחום גבוה.
כיצד מתחסנים כנגד קדחת צהובה?
החיסון מפני המחלה הוא הדרך הטובה ביותר למנוע אותה. החיסון לקדחת צהובה ניתן כיום לילדים בני 9 חודשים ומעלה וגם למבוגרים, המתכננים לנסוע לאזורים נגועים. מעבר לכך, ישנן דרכים נוספות שיכולות לעזור במניעה, כמו ביגוד מגן, דוחי יתושים, רשתות ועוד. הדברה נגד יתושים הנושאים את הנגיף, כשמדובר באזורים נגועים, הוכחה כיעילה מאד וכזו העוזרת לצמצם באופן משמעותי את מספר מקרי המחלה. מטיילים שלא קיבלו את החיסון וחזרו מאזורים נגועים מחויבים לתקופה של בידוד כדי למנוע את התפרצות המחלה והדבקת אחרים.
החיסון איננו מתאים לאנשים הסובלים ממערכת חיסון חלשה, כמו חולים המטופלים בכימותרפיה, נשאי HIV ומושתלי איברים. הוא איננו מתאים גם לתינוקות מתחת לגיל 9 חודשים ולאנשים הסובלים מבעיות של בלוטת התריס. לנשים בהריון, לנשים מניקות ולבני 60 ומעלה מומלץ להיוועץ עם רופא המשפחה לפני קבלת החיסון. מי שקיבל את החיסון ומתכנן לחזור לבקר באותן מדינות נגועות, עליו להתחסן בשנית במידה וחלפו מרגע קבלת החיסון הראשון יותר מעשר שנים.