מחלות זיהומיות הן מחלות הנגרמות לאור פגיעה של יצורים זרים במערכות הגוף השונות. מדובר בפתוגנים – חיידקים, פטריות ומחוללי מחלות אחרות, החודרים אל מערכות הגוף, כמו למשל מערכת הדם או מערכת העיכול וגורמים לפגיעה בדרגות חומרה שונות, המלווה לרוב בסימפטומים שונים.
המחלות הזיהומיות נגרמות, כאמור, מחדירת פתוגנים שונים לגוף. אלה יכולים להיות חיידקים מסוגים שונים, נגיפים הנושאים חומר תורשתי או חלבונים, פטריות, וירואידים דמויי נגיפים, פרוטיסטים השייכים לממלכת הפטריות, פריונים שהם חלבון זעיר מחולל מחלות וגם טפילים כמו תולעים למשל.
הפתוגנים האלה מנצלים את משאביו של הגוף הפונדקאי שעליו הם מתבייתים כדי שיוכלו להתרבות ולהתפשט בגוף. הם מפריעים לתפקודו של הפונדקאי עצמו וגורמים לפצעים לרוב, לנמק ולעיתים אפילו לאובדן אותו איבר או במקרים קשים יותר – למוות. אותו גוף פונדקאי שעליו הם מתבייתים מגיב להם בצורת דלקת, הבאה לידי ביטוי בתצורות שונות.
המחלות הזיהומיות מופיעות בכל העולם. חלק מהן אופייניות בעיקר למדינות העולם השלישי, כמו מדינות אפריקה השונות או אסיה וחלק מופיעות גם במדינות מערביות, מודרניות יותר.
מחלות זיהומיות הנחשבות לפופולאריות ביותר, כאלו שחוזרות על עצמן שוב ושוב, הן מחלת השפעת, הפוגעת במיליוני בני אדם בכל מקום בעולם וגם קדחת מערב הנילוס. מחלות זיהומיות, הנחשבות לחדשות יחסית, הן מחלת האיידס שזוהתה לראשונה רק בשנת 1979, מחלת האבולה שזוהתה בשנת 1976, מחלת הלגיונרים שזוהתה גם היא באותה השנה והסארס שזוהתה בשנת 2003.
התסמינים משתנים בין מחלה אחת לשנייה, אולם במרבית המקרים מדובר בחום גבוה, עייפות רבה, לעיתים שלשולים חוזרים, בחילות והקאות. מידת חומרת התסמינים משתנה גם היא ותלויה במחלה עצמה וגם במצבו הבריאותי הכללי של החולה.
הטיפול המוצע לסובלים ממחלה זיהומית נקבע תוך התייחסות לאופי המחלה, למצבו הנקודתי של החולה בה וגם לסימפטומים שמהם הוא סובל. לפני הטיפול יש לבצע אבחון מעמיק כדי לזהות את מקור המחלה ולהציע, בהתאם, את המענה הרפואי הנכון ביותר לחולה.
אם בעבר המחלות הזיהומיות גרמו למותם של רבים, הרי שכיום הסיפור הוא אחר ולאור המודעות הרבה וגם הטיפול האיכותי המוצע, אפשר להתגבר על מרבית המחלות ולהחלים מהן. יחד עם זאת, זיהוי מאוחר של המחלה יכול להחמיר את מצבו של החולה ולגרום לסיבוכים שונים ובמקרים נדירים גם למוות. מסיבה זו חשוב לפנות לטיפול רפואי מוקדם ככל שניתן ולאחר הופעת תסמינים ראשונים המעידים על ההדבקות במחלה.
הטיפול יכול להיות טיפול תרופתי באמצעות אנטיביוטיקה למשל, ובמקרים אחרים באמצעות תרופות אחרות. בחלק מהמקרים מתמקד הטיפול בתסמיני המחלה עצמם, כדי להקל על החולה ולאפשר לו להתמודד בצורה טובה יותר עם המחלה (משככי כאבים ועוד).
למניעה עצמה ישנה חשיבות רבה במיוחד והיא יכולה לעזור בהפחתת מקרי החולי, שכן במרבית המקרים מדובר במחלות מדבקות מאד. נכון להיום כחלק מהמניעה מוצעים עבור מספר מחלות חיסונים, שחלקם ניתנים כבר בגילאים הצעירים ואפילו בגיל הינקות.