קמפילובקטריוזיס היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי חיידק הנקרא Campylobacter bacterium, הידוע יותר בשם Campylobacter jejuni. זיהום של חיידק זה נחשב לאחד הזיהומים הנפוצים ביותר בבני אדם, הגורמים להתייבשות במדינות המפותחות.
מדובר בחיידק גראם שלילי המצוי בצואה של בעלי חיים (בדגש על בקר, עופות וחזירים). בבעלי חיים הוא לא גורם לתסמינים קליניים, אך בבני אדם הוא גורם לשלשול ולדלקת מעיים.
מה הם הגורמים לקמפילובקטריוזיס?
החיידק שגורם למחלה, בדרך כלל מצליח לחדור לתאי האפיתל של המעי הדק או הגס, כאשר ישנו נזק ברקמת המעי. כך לדוגמה ניתן לראות התפתחות של קמפילובקטריוזיס בקרב מטופלים שעברו ניתוחים במעיים.
החיידק מועבר מאדם חולה או בעל חיים נגוע במגוון דרכים: בבליעה של צואה מזוהמת או שתייה של מים מזוהמים, ביחסי מין ועל ידי עיכול של מזון מזוהם (חלב לא מפוסטר או עוף שלא בושל היטב). כמו כן המחלה יכולה לעבור במגע עם חיות משק או אפילו עם חיות בית, בדגש על גורי כלבים, הנושאים את החיידק.
בעלי חיים בתעשיית הבשר והחלב הם מקור ההדבקה המרכזי. במחקר מפורסם שנערך בנושא זה ב-2008 באנגליה ושיקגו, נמצא ש-57% ממקרי ההדבקה בלנקשייר (אנגליה), מקורם בחיידקי קמפילובקטר הנפוצים בתרנגולות וכי 35% מהמקרים מקורם בחיידקים הנפוצים בבקר.
כמות החיידקים הדרושה כדי להדביק אדם בריא בקמפילובקטריוזיס נעה בין 10000-1000 חיידקים. יחד עם זאת, החיידק רגיש לחומצה ההידרוכלורית (חומצת מימן כלורי) המופרשת מתאי הקיבה ולכן כאשר נוטלים תרופות להפחתת החומציות של הקיבה, כמות החיידקים שתגרום להדבקה, תהיה קטנה יותר.
מה הם התסמינים של קמפילובקטריוזיס?
התסמינים הראשוניים של קמפילובקטריוזיס כוללים כאבי שרירים, כאבי ראש וחום (כאבי השרירים יכולים להיות חמורים מאוד ולהימשך עד 24 שעות). לאחר יממה אחת עד חמישה ימים, בדרך כלל החולה מתחיל לסבול משלשולים. תדירות השלשולים היא עד עשר פעמים ביום, במקרים רבים השלשולים דמיים ומלווים בכאבי בטן עוויתיים וחום גבוה של עד 40 מעלות צלזיוס. ברוב חולים המחלה נמשכת יומיים עד עשרה ימים סך הכול.
סיבוכי המחלה כוללים מגה-קולון טוקסי (התרחבות רעילה של המעי), התייבשות וספסיס (אלח דם). סיבוכים אלה נחשבים לנדירים ומתפתחים בעיקר בתינוקות מתחת לגיל שנה ובחולים בעלי מערכת חיסונית חלשה במיוחד. כמו כן במקרים מסוימים המחלה יכולה להפוך לכרונית ולבוא לידי ביטוי בחולשת שרירים ועלייה לא משמעותית בחום הגוף. ללא טיפול מצב זה יכול להוביל לנזק לעיניים, דלקת מפרקים ודלקת של פנים הלב.
במקרים נדירים ביותר המחלה יכולה להוביל לסיבוך מסוכן הנקרא תסמונת גיליאן-בארה. תסמונת זו באה לידי ביטוי בפגיעה במיאלין, על רקע תגובה לא תקינה של מערכת העצבים לזיהום. כ-30% מהמקרים של תסמונת זו מיוחסים לזיהום קודם של Campylobacter jejuni.
כיצד מאבחנים קמפילובקטריוזיס?
המחלה מאובחנת באמצעות בדיקות מעבדה המבוצעות על דגימות צואה, כשמדובר בעיקר על צביעת גראם ועל תרבית צואה. כמו כן ניתן לזהות בדגימת הצואה לויקוציטים המעידים על כך שהחולה סובל מדלקת.
כיצד מטפלים בקמפילובקטריוזיס?
הטיפול בסובלים מקמפילובקטריוזיס הוא בדרך כלל טיפול תומך בלבד שנועד לאזן את משק הנוזלים ומשק האלקטרוליטים. טיפול אנטיביוטי כמעט ולא משפיע על משך ההסתמנות הקלינית והשימוש בתרופות אנטיביוטיות לפיכך מומלץ רק במקרים שבהם החולה נמצא בקבוצת סיכון או כאשר מופיעים סיבוכים.
הטיפול האנטיביוטי בילדים מבוסס על אריטרומיצין ובמבוגרים על טטרציקלין. יחד עם זאת, במחקרים רבים שפורסמו בנושא זה, נמצא כי בשימוש באריטרומיצין אמנם יכול להכחיד את אוכלוסיית החיידקים בצואה, אך לא מקצר את משך המחלה.
יש לציין כי בניגוד למה שרבים חושבים, אין לתת לסובלים מקמפילובקטריוזיס תרופות המדכאות את הפריסטלטיקה של המעי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאטת התנועתיות של המעי רק גורמת למשך מחלה ארוך יותר. בנוסף, תרופות אלה מגדילות את הסיכון למגה-קולון טוקסי.
כיצד ניתן למנוע את המחלה?
- פסטור של חלב וחיטוי של מי שתייה מזוהמים או החשודים כמזוהמים באמצעות כלור (כלורינציה).
- הפרדה של קרשי חיתוך – לאחר שמשתמשים בקרש חיתוך כדי לחתוך או לעבד מוצרי בשר ועוף, יש לנקות היטב את משטח העבודה ואת הקרש עם מים חמים וסבון.
- יש להימנע ממגע עם רוק וצואה של בעלי חיים.
- 70-30 אחוז ממקרי ההדבקה קשורים לצריכה של תוצרי עופות מזוהמים. אי לכך, חשוב לבשל היטב מנות המכילות תוצרי עוף.