דלקת עוצבה או דלקת קרום המוח, היא מחלה דלקתית הפוגעת בקרומים הרכים העוטפים את חוט השדרה והמוח.
ישנו מגוון רחב של פתוגנים שיכולים להוביל להתפתחות של דלקת קרום המוח והמופילוס אינפלואנזה b , הוא החיידק שגרם בעבר לרוב מקרי המחלה בילדים עד גיל 5. עד שנת 1994, מספר החולים השנתי עמד בישראל על 200, אך החל משנה זו, שבה נכנס החיסון נגד המופילוס אינפלואנזה b לשגרת החיסונים בישראל, צנח מספר החולים השנתי לעשרה בלבד.
מה הם הגורמים לדלקת עוצבה הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b?
המופילוס אינפלואנזה b הוא חיידק גראם שלילי בעל צורות מגוונות ומבין כל הזנים של החיידק, המסומנים מ-a עד f, המופילוס אינפלואנזהb הוא המסוכן ביותר. החיידק שוכן בדרכי הנשימה העליונות ומועבר מאדם לאדם באמצעות רסיסי רוק הנישאים באוויר בזמן עיטוש או שיעול.
כמו כן המחלה מועברת בשתייה או אכילה מכלים משותפים, נשיקה וכיוצא באלה. יש לציין כי בהשוואה לשפעת למשל, דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b היא לא מחלה מדבקת במיוחד. כך לדוגמה אדם השוהה בחדר עם חולה בדלקת קרום המוח הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b, לאו דווקא יחלה במחלה בעצמו.
מה הם התסמינים של דלקת עוצבה הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b?
אינפלואנזה b חודר לגוף החולה דרך הלוע העליון שבו הוא מתיישב ומסוגל לגרום למגוון מחלות. חשוב להבין כי דלקת קרום המוח היא רק אחת מהמחלות שלהן יכול לגרום החיידק, כאשר הוא מצליח לחדור לזרם הדם של החולה. מחלות נוספות הן למשל אפיגלוטיטיס (דלקת של מכסה הגרון), דלקת מפרקים, דלקת ריאות, אלח דם, דלקת של עור הפנים ועוד.
דלקת קרום המוח הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b באה לידי ביטוי בערפול ההכרה, כאבי ראש עוצמתיים, קישיון צווארי, רגישות לאור, בחילות והקאות, חולשה, סחרחורת, טכיפניה וצמרמורת. כמו כן המחלה יכולה לגרום למגוון רחב של סיבוכים וביניהם חירשות, בצקת במוח, פרכוסים אפילפטיים ויתכנו אף פגיעות מוחיות שיכולות לבוא לידי ביטוי בירידה בתחושה ובתפקוד של איברים שונים בגוף.
כיצד מאבחנים דלקת עוצבה הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b?
כאשר ישנו חשד לכך שאדם המגיע לבית חולים סובל מדלקת קרום המוח, יש לבצע במהירות סדרה של בדיקות גופניות ובדיקות מעבדה. בבדיקות הגופניות בוחנים נוכחות של תסמינים אופייניים כמו רגישות לאור, קישיון צווארי, מצב הכרה מעורפל וחום גבוה ובמקרה שבו מתקבלת האבחנה, נהוג להתחיל לטפל באמצעות אנטיביוטיקה רחבת טווח עוד בטרם מגיעות תוצאות בדיקות המעבדה.
בדיקות המעבדה כוללות סדרה של בדיקות דם (בין היתר מדובר בספירת דם, תפקודי קרישה וחלבון מגיב C) ובדיקת ניקור מותני. בבדיקת ניקור מותני שואבים דגימה מהנוזל המוחי-שדרתי. הדגימה נשלחת למעבדה ומבוצעות עליה סדרה של אנליזות ציטולוגיות, מיקרוביולוגיות וביוכימיות. בסופו של התהליך אמורה להתקבל תמונה ברורה בנוגע למחולל המחלה ולרמת הרגישות שלו לאנטיביוטיקה.
כיצד מטפלים בדלקת עוצבה הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b?
הטיפול בדלקת קרום המוח שהתפתחה על רקע של זיהום חיידקי מבוסס על מתן תרופות אנטיביוטיות בעירוי ורידי. לרוב נעשה שימוש בריפמפיצין, צפלוספורינים מדור שלישי, ציפרופלוקסצין או כלורמפניקול וכן לעתים משלבים את הטיפול האנטיביוטי עם טיפול שנועד להפחית את מדדי הדלקת, המבוסס על תרופות גלוקוקורטיקואידיות. כאשר מאובחן חולה הסובל מדלקת עוצבה על רקע זיהום של המופילוס אינפלואנזה b, יש לתת טיפול אנטיביוטי מונע באופן פומי לאלו ששהו במחיצתו בטרם החל לקבל את הטיפול האנטיביוטי.
חיסון נגד דלקת עוצבה הנגרמת על ידי המופילוס אינפלואנזה b
נכון להיום החיסון נגד המחלה נכלל בשגרת החיסונים והינו חלק מהחיסון המחומש (דלקת קרום המוח, פוליו, שעלת, דיפתריה וטטנוס). החיסון ניתן בארבע מנות: בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, חצי שנה ושנה. אם התינוק הגיע לגיל שנה מבלי שקיבל את החיסון במלואו, הוא יכול להסתפק בזוג זריקות בלבד בהפרש של חודשיים כדי ליהנות מחסינות. לעומת זאת החל מגיל 15 חודשים, די במנה אחת בלבד.
ילדים מעל גיל חמש שטרם קיבלו את החיסון, לא נהוג לחסן, אלא אם כן הם משתייכים לקבוצת סיכון. הכוונה היא בעיקר לילדים שעברו כריתת טחול, חולי איידס, ילדים הסובלים מאנמיה חרמשית וילדים לאחר השתלת מח עצם. כמו כן נהוג לחסן כנגד החיידק חיילים בעת גיוסם לצה"ל.