הן נחשבות לשכיחות מאד והן עשויות להופיע בכל גיל, הן אצל נשים והן אצל גברים. מחלות זיהומיות בעור מהוות, עבור הרפואה כיום, לאתגר טיפולי ואבחוני של ממש ובעיקר בשל הסיבות הרבות שיכולות לגרום להן וגם האופן שבו הן באות לידי ביטוי. אבחון מקדים ונכון של המחלה הוא בעל חשיבות עליונה, שכן הוא זה המאפשר לספק לחולה את הטיפול המדויק ומכאן גם – את הריפוי המהיר ממנה.
כיצד נדבקים במחלה?
מחלות זיהומיות בעור נגרמות מווירוסים ומחיידקים. יש מגוון רחב של מחלות מסוג כזה וגם צורת הביטוי שלהן ומידת חומרתן משתנה בין אדם אחד לשני. אלו יכולות להיות מחלות עור וויראליות, הבאות לידי ביטוי בתצורת פריחה, כמו למשל חצבת, אדמת או אדמדמת. אלה יכולים להיות זיהומי עור חיידקיים שונים, כמו למשל שושנה, אלה יכולים להיות זיהומי עור טפיליים כמו סקביאס וגם זיהומי עור פטרייתיים.
סוגים שונים של מחלות ותסמיניהן
המחלות הוויראליות נחשבות למחלות זיהומיות שכיחות מאד. העור שלנו מהווה מצע נוח מאד להדבקה עבור הווירוסים והוא כולל כמות רבה של תאים, הבאים במגע עם האוויר ועם העולם החיצוני. בדרך כלל הסיבה העיקרית להופעת הזיהום, התגובה העורית, קשורה במערכת החיסון (בהיחלשותה).
המחלות הוויראליות בעור, המוכרות כמחלות זיהומיות, הן אבעבועות שחורות הנגרמות לאור הדבקות בנגיף ההרפס ובאות לידי ביטוי בפריחה פתאומית אדמדמה, חצבת המופיעה כפריחה מאחורי האוזניים תחילה ומשם עוברת לכל הגוף, אדמת המופיעה גם היא כפריחה בפנים בשלב הראשון ומשם מתפשטת במהירות אך גם נעלמת מהר וכן מחלות נוספות.
המחלות החיידקיות הזיהומיות בעור הן השושנה, שהיא זיהום עורי, הנגרם לאור הדבקות בחיידק הסטרפטוקוק פיוגנס ובאה לידי ביטוי באודם חום וגם בקילופים לעיתים, הצלוליטיס שהוא שם כללי לזיהום כלשהו בעור ובאה לידי ביטוי בדלקת הגורמת, בהמשך, לבצקת, לרגישות בעור וגם לאדמומיות וגם Gas Gangrene, הגורמת להרס של השרירים הנמצאים מתחת לרקמות הרכות שבהן ישנה נוכחות של גז לאור חדירותו של החיידק והזיהום המהיר שהוא מביא איתו.
מחלה זיהומית נוספת בעור היא הסקביאס, מחלה מדבקת מאד המופיעה בתצורת נגעים עוריים מגרדים. נגעים אלה יופיעו בדרך כלל באזור שבין האצבעות, בכף היד, בקרסול, במרפק, בישבן, בבתי השחי, במפשעות וגם באברי המין.
טיפול במחלות זיהומיות בעור
הטיפול המוצע כנגד המחלות הזיהומיות בעור נקבע בהתאם לסוג המחלה ולתסמינים הנלווים לה. כדי לקבוע את סוג הטיפול יש לבצע אבחון מקדים, ההכרחי לצורך מתן מענה מדויק. האבחון נעשה באמצעות מספר בדיקות. כמו למשל: בדיקות דם, בדיקת משטחים עוריים, ביופסיות עוריות, תרביות רקמה וגם נוזלי גוף ובדיקת PCR, בדיקה שבה מבצעים שכפול מקטעי דנ"א כדי לאתר את הגורם הזיהומי.
לאחר שזיהוי את הגורם עצמו נקבע סוג הטיפול. במרבית המקרים מוצע למטופל טיפול אנטיביוטי, שלעיתים גם נמשך באופן קבוע כדי למנוע את חזרתו של הזיהום. תרופות ממשפחת הפניצילין נחשבות לטיפול נפוץ מאד במקרים כאלה ובעיקר כדי למנוע את החמרת הדלקת ואת התסמינים הנוספים הקשים הנלווים לה לרוב.
בכל מקרה, פנייה מהירה לרופא המטפל במקרה של חשד בהדבקות במחלה זיהומית בעור יכולה למנוע את התדרדרות המחלה ולעזור למטופל להחלים ממנה כמה שיותר מהר.