מחלות זיהומיות

שיגלוזיס – Shigellosis

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

שיגלוזיס

שיגלוזיסשיגלוזיס היא מחלת מעיים חיידקית המועברת על ידי חיידק הנקרא שיגלה, הגורמת לשלשולים. מדובר בחיידקי גראם שליליים, שלא יוצרים נבגים, בעלי צורה מתגית. החיידקים גורמים למחלות הן בבני אדם והן בסוגים אחרים של פרימטים. אמצעי המניעה הטוב ביותר הוא ההקפדה על היגיינה.

המחלה מדבקת ביותר ולכן כשידוע על חולה שיגלוזיס במשפחה, יש להקפיד להימנע משימוש בכלי אוכל משותפים ולזכור לשטוף ידיים היטב לאחר הביקור בשירותים, תוך מתן עדיפות לסבון אנטי-בקטריאלי.

יש לציין כי אפילו מגע עם הידית של הדלת בחדר השירותים, לאחר שנגע בה אדם החולה בשיגלוזיס, יכול לגרום להדבקה בשלב מאוחר יותר. אי לכך, מומלץ גם כן לחטא משטחים כאלה ואחרים שיתכן שהחולה נגע בהם בצאתו מהשירותים.

מה הם הגורמים לשיגלוזיס?

החיידקים שגורמים למחלה נמצאים בצואה של אדם החולה בשיגלוזיס במשך כל התקופה שבה הוא משלשל כתוצאה מהזיהום ועד שבועות מספר לאחר שהשלשולים מפסיקים. החיידקים שגורמים למחלה מדבקים מאוד ודי בחשיפה לכמות מזערית של צואה מזוהמת, כדי לגרום למחלה באדם בריא בעל מערכת חיסונית תקינה. ההעברה של המחלה מתרחשת כאשר אדם בריא בולע או שם בפיו דבר מה שבא במגע עם צואה מזוהמת בשיגלה.

כך לדוגמה מגע של ידיים מזוהמות באוכל או מגע של ידיים מזוהמות בפה עלול לגרום להדבקה. מקרים מעין אלה מתרחשים למשל כאשר מבוגר מחליף חיתול לתינוק החולה בשיגלוזיס. כמו כן זבובים יכולים להתרבות על צואה נגועה בשיגלה ולאחר מכן לנחות על פרטי מזון. אכילה מפרטי המזון הנגועים יכולה לגרום להדבקה מאוחר יותר, שכן כפי שציינו, די בכמות קטנה מאוד של צואה כדי לגרום להדבקה.

מה הם התסמינים של שיגלוזיס?

בדרך כלל התסמינים של שיגלוזיס מתחילים להופיע כיום עד יומיים לאחר ההדבקה. התסמינים השגרתיים כוללים שלשולים, כאבי בטן וחום גבוה. כמו כן יתכן שיופיעו תסמינים נוספים כמו אובדן של התיאבון, כאבים בזמן הטלת צואה, הקאות וחולשה ניכרת.

סימן ההיכר המרכזי של שיגלוזיס הוא שלשול מימי שהופך עם הזמן לדמי ורירי. סך הכול התסמינים נמשכים כשבוע בלבד וחולפים ללא סיבוכים. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם מתפתחים סיבוכים כאלה ואחרים. להלן מספר סוגים של סיבוכים אפשריים:

  • דלקת מפרקים פוסט זיהומית – דלקת מפרקים מתפתחת בקרב כשני אחוז מהחולים בשיגלוזיס, שנחשפו ל-flexneri. סיבוך זה יכול לבוא לידי ביטוי בכאבים במפרקים המלווים בכאבים בזמן ההשתנה ובאדמומיות בעיניים. משך הסיבוך נע בין מספר חודשים למספר שנים.
  • זיהומי דם – במקרים הנדירים שבהם נגרם נזק לרירית המעיים, החיידק יכול לחדור למחזור הדם של החולה ולגרום לאלח דם. זיהום דם כתוצאה משיגלוזיס מתרחש לרוב בחולים שסבלו מראש ממערכת חיסון חלשה במיוחד כמו חולים אונקולוגים, חולי איידס, חולים הסובלים מתת תזונה וכיו"ב.
  • HUS– ראשי התיבות של Hemolytic-Urematic Syndrome או תסמונת המוליטית אורמית. תסמונת זו מתפרצת במקרים שבהם הרעלן שמייצרים החיידקים מצליח לחדור למחזור הדם של החולה ולפגוע בכדוריות הדם האדומות. פגיעה זו שכיחה בעיקר בזיהומים שמקורם בזן הנקרא Shigella dysenteria, שפחות נפוץ בישראל.

כיצד מאבחנים שיגלוזיס?

אבחון המחלה מבוסס על בדיקת מעבדה המבוצעת על דגימת צואה. בבדיקת המעבדה מבצעים תרבית של החיידקים ומזהים את נוכחות השיגלה. כמו כן חשוב להתייחס למכלול התסמינים מהם סובל החולה ולשלול מצבים אחרים שהיו יכולים לגרום לשלשולים.

כיצד מטפלים בשיגלוזיס?

הטיפול בשיגלוזיס כולל בעיקר שתייה מרובה והשלמה בהתאם לצורך של סוכרים ומלחים. כשמדובר בפעוטות או בתינוקות, יתכן שהרופא ימליץ על מתן תמיסה של אלקטרוליטים בנוסף להזנה הרגילה, על מנת לאזן את משק המלחים והסוכרים. חלק מהרשויות בעולם ממליצות שלא להתניע טיפול אנטיביוטי בשל חשש מפני התפתחות של זני שיגלה עמידים לאנטיביוטיקה.

יחד עם זאת, ברוב המדינות מקובל להתחיל לטפל באנטיביוטיקה, בשל החשש מסיבוכים. בישראל הטיפול מבוסס על התרופות רוצפין הניתנת בזריקה או בעירוי או על אזירומיצין הניתנת בטבליות או בסירופ.

לקבלת הצעת מחיר שלא תוכלו לסרב כתבו לנו

דילוג לתוכן