טיפוס מוריני היא מחלה הנגרמת על ידי חיידק הנקרא Rickettsia typhi, המועבר על ידי פרעוש החתול ופרעוש הדבר. הפונדקאי העיקרי של פרעוש הדבר הוא החולדה הנורווגית ולעומת זאת פרעוש החתול הוא טפיל של מגוון בעלי חיים כמו ארנבות, צבועים, נמיות, חתולי בר וחולדות.
המחלה עוברת לבני אדם לרוב כאשר צואה של פרעושים באה במגע עם עור מגורה ופצוע: הפרעוש גורם לגירוד והצואה המזוהמת חודרת דרך העור המגורה. יש לציין כי למרות שחולדות הן הגורם המרכזי להעברת המחלה, הרי שהפרעושים יכולים לעבור לאדם גם באמצעות עכברים ואפילו חתולים.
מה הם התסמינים של טיפוס מוריני?
תסמיני המחלה מתפתחים לרוב כשישה ימים עד שבועיים לאחר ההדבקה וכוללים בין היתר כאבי ראש, חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי מרפקים, בחילות והקאות. 50-40 אחוז מהחולים יפתחו פריחה עורית בלתי רציפה (על החזה, הגב, הידיים ו/או הרגליים) ועד 45 אחוז מהחולים יסבלו מתסמינים נוירולוגיים שיכולים לבוא לידי ביטוי בבלבול, פרכוסים, חוסר יציבות וערפול חושים.
יתכן שהתסמינים יזכירו תסמינים של אדמת, חצבת וקדחת כתמים. תסמינים אלה ככול הנראה קשורים להתפתחות של וסקוליטיס בעקבות המחלה. לא תמיד המחלה תבוא לידי ביטוי בתסמינים קליניים ולמעשה רוב החולים כלל לא יהיו מודעים לכך שנדבקו.
כיצד מאבחנים טיפוס מוריני?
בדרך כלל לא ניתן לזהות את החיידק שגורם למחלה בשלבים המוקדמים שלה אלא רק בשלבים מאוחרים יחסית. בשלבים אלה ניתן יהיה לזהות את נוכחות החיידק בדגימת עור הנלקחת בביופסיה, בבדיקת תספיג חלבון (Western blot) וכן בבדיקות אימונופלואורסצנטיות המבוצעות על דגימות דם.
כיצד מטפלים בטיפוס מוריני?
הואיל ומדובר במחלה חיידקית, הטיפול בטיפוס מוריני מבוסס על שימוש בתרופות אנטיבוטיות. התרופות הנמצאות כיום בשימוש הנרחב ביותר לטיפול במחלה הן טטרציקלין וכלורמפניקול. בהיעדר טיפול, המחלה יכולה להיות קטלנית. לעומת זאת בהינתן טיפול, רוב החולים יחלימו מהמחלה באופן מלא.
תמותה במקרים של טיפול אופטימלי לרוב מאפיינת חולים שסבלו ממערכת חיסונית מדוכאת עוד לפני שחלו בטיפוס מוריני, חולים הסובלים ממוגבלות משמעותית בתנועה וקשישים.