על פי ההגדרה המדעית, זיהום הוא תהליך במסגרתו יושב גורם זר ולרוב מזיק באורגניזם פונקדאי. הגורם המזהם, המכונה "פתוגן", פוגע בתפקוד האורגניזם ועלול להביא להשלכות לא נעימות דוגמת פציעות, דלקות, נמקים ואפילו הרס מוחלט של האיבר. במצבים החמורים תחול סכנת חיים על האדם הנפגע מהזיהום.
כל אלה מסבירים מדוע חשוב לאבחן את המחלות הזיהומיות – מחלות המופיעות כשהמערכת החיסונית של האדם המארח "נפגעת" – ולמצוא להן פתרון. רופא מומחה למחלות זיהומיות הוא איש המקצוע שצריך להיכנס לתמונה.
המטרה: לזהות את המחלה הזיהומית
זיהום אינו דבר נעים, כאשר מחלה הנובעת מזיהום הופכת לצרה צרורה פי כמה. האתגר הגדול הראשון שעומד מול הרופא המומחה למחלות זיהומיות הוא לזהות את עצם הזיהום וגם ההשפעה שלו על גוף האדם. עליו להכיר את כל המחלות והמצבים אשר אחד המקורות שלהם הוא אותו זיהום, לרבות שלבקת חוגרת, מחלות הנגרמות כתוצאה מנגיפי הזיקה או הפוליו, מחלת הליגיונרים, אבולה, הרפס וכן הלאה.
הדבר מצריך ידע הן בדרכי ההידבקות בזיהום והן בתסמינים המאפיינים אותו. זו לא משימה פשוטה כל כך, כי חלק משמעותי מהמחלות הזיהומיות כולל רשימה ארוכה של תסמינים שעלולים להיות כלליים, ולכן לאפיין באותה מידה גם מצבים רפואיים אחרים.
הרופא המומחה למחלות זיהומיות צריך לחלוש אם כן על כל שלבי התהליך. הוא צריך לזהות את הבעיה, ורצוי בשלבים המוקדמים שלה: מחלות זיהומיות כמו רוב סוגי המחלות רק הולכות ונעשות חמורות יותר בהיעדר טיפול ממקוד, יעיל וגם מהיר. אותו רופא צריך בהמשך לכך לדעת מהן דרכי הפתרון לאותן מחלות זיהומיות ולהתאים את הטיפול באופן מלא לדרגת החומרה של המחלה ולמאפייני האדם הסובל ממנה.
בדרך כלל הטיפול במחלות זיהומיות יהיה תרופתי, אבל יש מגוון רחב של תרופות אפשריות והן נחלקות לארבע קבוצות עיקריות: תרופות אנטיביוטיות, תרופות נוגדות נגיפים, תרופות נוגדות שחפת או תרופות כנגד זיהומים פטרייתיים. שילוב בין מספר תרופות הוא בהחלט בגדר אפשרויות, וזאת על מנת להפחית את דרגת העמידות של אותו מזהם ולהגדיל כתוצאה מכך את האפקטיביות של הטיפול.
כאשר בוחרים רופא למחלות זיהומיות, צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שהוא יתמקצע בסוג מסוים של מחלות או באוכלוסיית יעד מוגדרת. יש למשל רופאים המתמחים במחלות זיהומיות הנפוצות יותר אצל ילדים, בעוד אחרים מתמקדים במחלות זיהומיות שהן פנימיות במהות שלהם. צריך להתאים את הרופא לסוג הבעיה האפשרית, תוך כדי שמוודאים שהוא אכן מנוסה ומומחה בתחומו.
בקרה ומניעה
חלק מרכזי אחר בתמונת השירותים שמספק הרופא המומחה הוא בקרה על מצבו של המטופל, בדגש על האופן בו הוא מצליח או לא מצליח להתגבר על המחלה. הרופא צריך לבצע בדיקות ואבחונים מדי תקופה, במטרה לראות האם הטיפול התרופתי מסייע או שמא צריך לשנות משהו בסוג הטיפול או במינון שלו. אתגר משמעותי אחר הוא לוודא שהמטופל אכן נוטל את הטיפול באופן שבו הוא צריך, בלי שהוא סוטה ולו במילימטר מההנחיות המפורשות שהעביר לו הרופא.
רופא מומחה למחלות זיהומיות צריך לדעת לא רק מה עושים כשהמחלות הזיהומיות תוקפות את הגוף, אלא גם מהם הדגשים שיקטינו את הסיכויים להידבקות בהן. המציאות היא שההנחיות במקרה הזה הן די בסיסיות, ועל הרופא להעביר אותן לכל מטופל.
הטיפול המונע הטוב ביותר הוא רחיצה של הידיים בפרט ושמירה על היגיינה של הגוף בכלל. לצד זה הרופא צריך להעניק דגשים שפחות ברורים למכנה המשותף הרחב ביותר של האוכלוסייה, למשל תזונה נכונה, הקפדה על פעילות גופנית בתדירות ובעצימות מספקות, הימנעות מוחלטת מסמים ועוד.