דלקת עוצבה נגיפית היא מחלה דלקתית המערבת את הקרומים הרכים העוטפים את המוח וחוט השדרה, שהתפתחה על רקע זיהום ויראלי. חשוב להבחין בין דלקת קרום המוח נגיפית לבין דלקת קרום המוח חיידקית, שכן בעוד שמחלה חיידקית נחשבת למסכנת חיים, המחלה הנגיפית לרוב חולפת מאליה ללא כל טיפול ונחשבת קלה יחסית.
מה הם הגורמים לדלקת עוצבה נגיפית?
בעבר דלקת עוצבה נגיפית נגרמה בעיקר על ידי נגיפי אבעבועות רוח, אדמת, פוליו, חצבת וחזרת, אך היעלמות המחלות האלו הובילה להיעלמות כמעט מוחלטת של דלקת עוצבה נגיפית שמקורה בנגיפים אלה. נכון להיום כ-50% ממקרי ההדבקה הם תוצאה של חשיפה לנגיפי מעיים (Enteroviruses) ובנוסף יכולים לגרום לדלקת קרום המוח הנגיפים הבאים: Herpes simplex, Lymphocytic Choriomeningitis, Mumps ו-Vericella zoster. הנגיפים הנ"ל עוברים מאדם חולה לאדם בריא באמצעות רסיסי רוק בשיעול ובעיטוש וכן יכולים לעבור כאשר אדם חולה חולק כלי אוכל או שתייה עם אדם בריא.
מה הם התסמינים של דלקת עוצבה נגיפית?
תסמיני המחלה כוללים בין היתר קשיון של שרירי הצוואר (החולה מתקשה להצמיד את הסנטר לבית החזה), פוטופוביה (רגישות לאור), פונופוביה (רגישות לרעשים), בחילות, הקאות, צמרמורות, סחרחורות, חוסר התמצאות, בלבול, ערפול חושי, ישנוניות וירידה בתפקודים המנטליים. כאשר מקור המחלה בזיהום של Enteroviruses או Herpes simplex viruses, במקרים רבים יסבלו החולים בנוסף גם ממחלת הפה, הידיים והרגליים ומהרפס גניטלי.
כיצד מאבחנים דלקת עוצבה נגיפית?
דלקת עוצבה נגיפית היא מחלה דלקתית המערבת את הקרומים הרכים העוטפים את המוח וחוט השדרה, שהתפתחה על רקע זיהום ויראלי. על הגורמים, התסמינים והטיפול, רגישות לאור, ערפול חושי ונוכחות של חבורות ומטרת בדיקות המעבדה לזהות את הפתוגן שגרם למחלה. בדיקות המעבדה מבוצעות על דגימה של הנוזל המוחי-שדרתי הנשאבת במסגרת בדיקת ניקור מותני ועל דגימות דם.
כיצד מטפלים בדלקת עוצבה נגיפית?
בשל העובדה שדלקת קרום המוח נגיפית היא מחלה מתונה הנוטה לחלוף מעצמה, ברוב המקרים אין כל צורך להעניק טיפול ספציפי, אלא טיפול תומך בלבד. הכוונה היא בעיקר למנוחה, מתן נוזלים בהתאם לצורך, תרופות לשיכוך כאבים וכיו"ב. יחד עם זאת, כשמדובר בדלקת קרום המוח על רקע הדבקה ב-Varicella virus או Herpes simplex virus, תינתן תרופה בשם אציקלוביר. תרופה זו נמכרת בישראל תחת השמות המסחריים סופרה-ויר, אציקלו-וי, ציקלומד, זובירקס ואציקלוביר טבע. במקרים שבהם הדלקת חמורה, יתכן כי הטיפול ישולב עם תרופות להפחתת מדדי הדלקת.
כפי שציינו, על חלק ניכר ממקרי ההדבקה אחראים Enteroviruses, המועברים מאדם חולה לאדם בריא במחזור צואה-פה. אי לכך, הדרך הטובה ביותר למניעת המחלה הנגיפית היא על ידי שמירה על היגיינה נאותה ובידוד מגע עם החולה.