חיידק האי קולי, המכונה בעברית "אשרישיה קולי" חי בחלקה התחתון של מערכת העיכול של בני האדם ואחראי על פעולתה התקינה. ישנם לא מעט זנים של חיידק מסוג כזה, הנהנים מתנאים אידיאליים בגופו של האדם וחיים אתו בהרמוניה מלאה.
יחד עם זאת, מזוהה גם החיידק עם תופעה פחות נעימה, עם דלקת בדרכי השתן, המופיעה לאחר חדירתו של החיידק את דרכי העיכול ישירות מהמעיים. אף על פי שנוכחותו של חיידק זה איננה נחשבת למסוכנת ואף היא רצויה מאד, שגשוגו של החיידק בדרכי השתן עשויה לגרום לזיהום ולשורה של תסמינים שונים הנלווים לכך.
כיצד חודר החיידק לדרכי השתן
חיידק האי קולי יכול לחדור לדרכי השתן במספר דרכים. בדרך כלל במהלך ניגוב הישבן, הנעשה מכיוון פי הטבעת לכיוונו של הנרתיק. העברת החיידק יכולה גם להיעשות במהלך קיום יחסי מין על ידי העברתו מפי הטבעת ומחיץ הנקבים לאזור פי השופכה. ישנן נשים וגם תינוקות ופעוטות שפתח השופכה שלהם נמצא בסמוך לפי הטבעת וקרוב הרבה יותר בהשוואה לאחרים. במקרה של מבנה אנטומי מסוג כזה הם חשופים יותר לזיהום. גם נטייה גנטית היא גורם סיכון לחלות בה, לאור המצאות מרכיבים גנטיים התורמים להיקשרותם של החיידקים באופן חזק לתאי האפיתל שבדרכי השתן.
מהם תסמיני הופעת האי קולי?
במרבית המקרים חשים הנדבקים בחיידק בכאבים וגם בתחושת חוסר נוחות הנלוות לשלשולים. אולם, לרוב הם גם מחלימים בתוך תקופה קצרה של כשבוע ימים ולכן גם לא תמיד פונים למענה טיפולי מתאים ולא יודעים כלל שנדבקו בחיידק. ישנם שורה של תסמינים העשויים להעיד על זיהום כתוצאה מהדבקות בחיידק האי קולי.
למשל: שלשול דמי, שלשול לאחר חשיפה לאדם שידוע כי נדבק בחיידק או נחשף למזון שהוא מזוהם, התפתחות של בעיות הקשורות לדם או לכליות והופעת סימנים מוקדמים המעידים על כך, כמו חום, חולשה, חיוורון, מתן שתן בכמויות קטנות וגם סימנים כחולים על העור. התסמינים הראשונים יופיעו לאחר יום אחד עד שמונה ימים מרגע ההדבקה. לרוב לאחר תקופה של בין 3 ל – 4 ימים. זיהום יופיע גם לאחר חשיפה לכמות קטנה של חיידקים, שנשארים בגופן של ילדים בדרך כלל במשך 3 שבועות (בעוד שאצל מבוגרים הם נשארים כשבוע ימים). זו גם הסיבה מדוע ילדים מפיצים את חיידקי האי קולי הרבה יותר מהמבוגרים.
איך מטפלים בגוף לאחר חשיפה לחיידק האי קולי?
הטיפול הקונבנציונאלי המוצע כיום לסובלים מדלקת בדרכי השתן לאחר חשיפה לחיידק האי קולי כולל מתן אנטיביוטיקה, העוזרת בחיסולו של החיידק האחראי לכך. אולם, לפני מתן האנטיביוטיקה ישנה חשיבות רבה לביצוע הליך אבחוני מדויק כדי לוודא שהזיהום הקיים נגרם לאור נוכחותו של החיידק.
האנטיביוטיקה ניתנת למשך פרק זמן קצר לרוב, כשבמצבים מסוימים הן ניתנות לתקופה ארוכה יותר, כשמדובר למשל בדלקת בדרכי השתן העליונות. אפשרות טיפולית נוספת היא הטיפול הנטורופתי, שמטרתו לספק לגוף הגנה באופן טבעי מפני ריבוי החיידקים. שמירה על רמת PH תקינה ועל זרימה תקינה של שתן יכולות לעזור. הדבר נעשה באמצעות שימוש בתוספים טבעיים וגם שינוי תזונתי. כיום ידוע גם כי מיץ חמוציות וחמוציות באופן כללי יעילים כטיפול בדלקות בדרכי השתן.