שפעת העופות היא מחלה נגיפית הפוגעת בעיקר בעופות, היכולה לפגוע גם בבני אדם. הנגיף שגורם למחלה זוהה לראשונה בדרום אפריקה בשנת 1961 והפעם הראשונה שבה בני אדם נדבקו במחלה תועדה בשנת 1997, בהונג קונג.
המקרה הראשון של שפעת העופות שהתרחש בישראל תועד בשנת 2006 במושב שדה משה ובקיבוצים עין השלושה וחולית. מקרים נוספים תועדו בין היתר ב-2008 (בנימינה), ב-2010 (קיבוץ עין שמר ועין גדי) וב-2015 (מושב בצת).
מה הם הגורמים לשפעת העופות?
נכון להיום מוכרים שני זנים שונים של נגיף שפעת העופות שגורם למחלה. הזן שאינו אלים נקרא H9N2 והזן האלים נקרא H5N1. עד כה לא ברור לחלוטין כיצד מתרחשת ההדבקה. יחד עם זאת, לפי הנתונים שיש בידינו כיום נראה כי ישנן מספר אפשרויות. השפעת הרגילה מועברת על ידי זיהום טיפתי מאדם חולה לאדם בריא או במגע ישיר של אדם בריא עם ריריות של אדם חולה. שפעת העופות לעומת זאת עוברת ברוב המקרים מעוף הנגוע במחלה לאדם בריא ורק במקרים מעטים מאדם חולה לאדם בריא.
כמו כן המקרים המתועדים היחידים שבהם המחלה עברה מאדם לאדם התרחשו כאשר נוצר מגע קרוב בין אדם בריא לאדם חולה כמו מגע בין אם לילד ולא במגעים מזדמנים. רוב המקרים שתועדו עד כה הם של אנשים שנדבקו בשפעת העופות לאחר שבאו במגע ישיר עם עופות נגועים במסגרת עבודתם (המתת עופות, מריטת נוצות, עבודה בלולים וכיו"ב). כמו כן תועדו מקרים שבהם בעלי חיים ממשפחת החתוליים כמו נמרים או חתולי בית נדבקו בשפעת העופות כתוצאה מצריכת בשר נא מזוהם.
לאחר שבעל חיים נדבק בשפעת העופות, הוא יכול להעביר את המחלה לבעלי חיים אחרים. אי לכך, באופן תיאורטי יתכן מצב שבו חתול שנדבק במחלה לאחר שאכל בשר חי מזוהם, יעביר את המחלה לבני אדם. הסכנה לאנשי רפואה המטפלים בחולי שפעת העופות לא גבוהה במיוחד ונקיטה באמצעי בידוד, מפחיתה את הסיכון אף יותר. ובכל זאת, ישנו מקרה מתועד של אחות מווייטנאם שנדבקה בשפעת העופות מחולה שהייתה תחת טיפולה.
ישנן מספר דרכים נוספות שבהן חשיפה סביבתית יכולה לגרום להדבקה של בני אדם כמו אכילה של עופות נגועים אך נכון להיום לא תועדו מקרים שכאלה. כמו כן באופן תיאורטי תיתכן הדבקה בעקבות שתיית מים שזוהמו בנגיף אך גם צורת העברה זו לא תועדה מעולם. יש לציין כי יש מעט מאוד מקרים שתועדו בבני אדם באופן כללי ולכן ניתן להניח שמחסום ההדבקה בין המינים, גבוה יחסית.
מה הם התסמינים של שפעת העופות?
ככול הנראה תקופת הדגירה של הנגיף שגורם לשפעת העופות, ארוכה יותר מתקופת הדגירה של שפעת רגילה. כך לדוגמה במקרים הראשונים שתועדו ב-1997, תקופת הדגירה נעה בין יומיים לארבעה ימים וכן תועדו מקרים שבהם תקופת הדגירה נמשכה שמונה ימים, מרגע החשיפה ועד למועד הופעת התסמינים.
בדרך כלל המחלה מתחילה בעלייה של חום הגוף ובתסמינים המזכירים את תסמיני השפעת הרגילה, בשילוב עם מעורבות של הריאות. לעומת זאת בניגוד לשפעת רגילה, החולים לרוב לא סובלים מסימני הצטננות או נזלת. שיעול למשל הוא תסמין שכיח יחסית, המופיע ברוב החולים. לעומת זאת נזלת מופיעה רק בכמחצית מהחולים או פחות. כאבי ראש אינם תסמין שכיח וכנ"ל לגבי כאבי גרון וכאבי שרירים, השכיחים מאוד בשפעת רגילה. קוצר נשימה המהווה עדות למעורבות של הריאות, מתרחש כמעט בקרב כל החולים בשפעת העופות, כמו גם תסנינים ריאתיים, הקיימים כמעט בכל החולים.
תסמינים המעידים על מעורבות של מערכת העיכול כמו הקאות, שלשולים וכאבי בטן, שכיחים יחסית בקרב החולים בשפעת העופות בהשוואה לחולים בשפעת רגילה וכן תועדו בחלק מהמקרים דימומים מהחניכיים ומהאף. את התסמינים המעידים על מעורבות ריאתית ניתן לזהות כבר בתחילת המחלה בצילומי חזה, בקצב הנשימות המוגבר ובהאזנה לריאות.
הדלקת שפוגעת בריאות היא ככול הנראה תוצאה של הנגיף שגורם למחלה ולא על רקע זיהום חיידקי משני. בחלק מהחולים המחלה מתקדמת ומגיעה לכדי אי ספיקה נשימתית עם ARDS (סינדרום מצוקה נשימתית חריפה). מעבר לכך, בחלק מהחולים המחלה גרמה לכשל תפקודי של מספר איברים, כשבין היתר תועדו מקרים של חולים שפיתחו אי ספיקה כלייתית ואף פגיעה לבבית.
שיעורי התמותה כתוצאה משפעת העופות גבוהים יחסית. ישנה אפשרות שהסיבה לכך נעוצה באיכות הטיפול שקיבלו החולים, באבחון המאוחר ובמצבם הבריאותי הלקוי של החולים שנדבקו בנגיף. שיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד בילדים מתחת לגיל 15 ובתינוקות ובדרך כלל התמותה הייתה תוצאה של המעורבות הריאתית.
כיצד מאבחנים את שפעת העופות?
ניתן לזהות את הנגיף שגורם למחלה באמצעות שיטות אבחון גנטיות-מולקולריות. ככול הנראה העומס הנגיפי בריריות האף של החולים נמוך מהעומס הנגיפי בריריות חלל הפה וכן נראה כי באופן כללי העומס הנגיפי בחלל הפה של חולי שפעת העופות, גבוה יחסית לעומס הנגיפי בחלל הפה של חולים בשפעת רגילה. כמו כן בבדיקות מעבדה ניתן יהיה לזהות בחולים מיעוט של לימפוציטים, מיעוט בטסיות דם ועלייה קלה בריכוז האנזים AST. בנוסף בחלק מהחולים תועדה עלייה משמעותית בריכוז הגלוקוז בדם.
כיצד מטפלים בשפעת העופות?
החולים שטופלו באמצעות תרופות אנטי ויראליות לרוב זכו להקלה בתסמינים אך חשוב לציין כי ישנם חולים שהלכו לעולמם למרות שטופלו בתרופות אלה. כמו כן יש לציין כי רוב החולים בשפעת העופות נזקקים לתמיכה נשימתית. עד כה לא ברור מה הוא המינון הנכון ובאילו תרופות כדאי להשתמש כדי לטפל בחולים. כמו כן אין כיום חיסון נגד שפעת העופות. לאור זאת כדאי להשקיע משאבים בהתגוננות מפני הנגיף. להלן אמצעי ההגנה המומלצים:
- בישול של ביצים, הודו ועוף לטמפרטורה של מינימום 70 מעלות על מנת לחסל את אוכלוסיית הנגיפים.
- יש להקפיד על ניקיון יסודי של כלים ומשטחים לאחר עיבוד של מוצרי עופות.
- יש להקפיד על הפרדה מוחלטת בין כלים שבאו במגע עם מזון נא לבין כלים המשמשים להכנת מזון מבושל.
- יש להקפיד על רחיצה יסודית של הידיים לפני ואחרי הכנת מזון.
- יש לרכוש ביצים, הודו ועוף אך ורק ממקור הנמצא תחת פיקוח וטרינרי.