מחלת הטולרמיה, המכונה גם "קדחת הארנבים" היא מחלה זיהומית מסוג המחלות הזואונוטיות (מחלות המועברות על ידי בעלי חיים) וגורמים לה 4 זנים של חיידקים, שכל אחד מהם מוביל לביטוי שונה של המחלה. הסוג הקטלני ביותר מבין הארבעה הוא Type A, הנחשב למסוכן מכולם.
שמה של המחלה מגיע ממחוז טולרה, שבקליפורניה, היכן שהתגלה החיידק עצמו בפעם הראשונה. המחלה נפוצה בעיקר בחציו הצפוני של כדור הארץ ונחשבת, בין היתר, גם כגורם סיכון ביולוגי העשוי לשמש לייצורו של נשק ביולוגי.
מהם גורמי הרקע לטולרמיה?
חיידק הטולרמיה התגלה לראשונה, כאמור, בקליפורניה בשנת 1911. כיום ידועים למדע 4 זנים שונים של טולרמיה, חלקם נפוצים בצפון אמריקה ובעיקר בארצות הברית, חלקם נפוצים בעיקר באסיה וחלקם נפוצים בשני האזורים יחדיו. הזן האלים ביותר מכולם הוא זן מסוג Type A, שנפוץ מאד בארצות הברית ובקנדה. זן זה גורם בעיקר למחלת דלקת ריאות קשה, המובילה, בסופו של דבר, למותו של החולה.
זן מסוג Type B נפוץ באסיה וגם באירופה, הוא פחות אלים ולרוב איננו גורם למוות. שני הזנים האחרים נדירים יותר וכמעט ואינם גורמים למחלה עצמה. בעלי החיים, הנחשבים לזנים הבולטים המשמשים כנשאי החיידק, הם מסדרת המכרסמים, התרנגולאים והארנבאים. גם קרציות, יתושים וזבובים יכולים לשאת את החיידק ולהעבירו לאחרים.
מה תסמיני מחלת הטולרמיה?
התסמינים משתנים בהתאם לאופי ההדבקה. במידה ומדובר במגע ישיר של עור האדם עם אזור נגוע בבעל חיים, תופענה לרוב שלפוחיות ועשויים להופיע גם כיבים על העור. במקרים בהם העברת המחלה נעשה באמצעות נשיכה או עקציה, הדבר גורם לשלפוחית כיבתית באותו המקום.
שאיפת חיידקים יכולה לגרום להיווצרותה של המחלה בדרכי הנשימה ובמידה ומדובר ב – Type B, עשויה להתפתח דלקת ריאות חריפה וקטלנית לעיתים ושתייה מים מזוהמים או אכילת מזון מזוהם תגרום לרוב למחלה בדרכי העיכול ובעיקר בלוע. מעבר לכך, צפויים להופיע תסמינים נוספים, הקשורים גם הם לאופי ההדבקה. למשל, בלוטות לימפה מוגדלות, דלקות עיניים, אלח דם, כאבי ראש, כאבי שרירים ומרפקים, פריחה על הגוף, כאבי בטן, הקאות ושלשולים.
מהן דרכי הטיפול והמניעה?
מכיוון שההדבקות במחלה מתרחשת לרוב בשני תקופות: בקיץ ובחורף, הימנעות מחשיפה לאותם בעלי חיים החשודים בתקופות אלו כנגועים במחלה יכולה לעזור למנוע אותה. לבאים במגע עם פגרי בעלי חיים או עם בעלי חיים באופן כללי, מומלץ להשתמש בכפפות, במסכות לפנים וגם במשקפי מגן. הטיפול המוצע כיום כולל מספר סוגי אנטיביוטיקה, כמו גנטמיצין, סטרפטומיצין, ציפרופלוקסצין, דוקסיצקלין וכלורמפניקול.
במקרים רבים יש צורך גם בניקוז של נוזל הלימפה הנעשה באופן כירורגי. בנוסף, ישנם כיום גם חיסונים, העוזרים במניעת המחלה: חיסון הכולל חיידקי טולרמיה מומתים וחיסון הכולל חיידקים מוחלשים. החיסונים מוצעים לאנשים, החשופים למחלה ונמצאים בסיכון גבוה לחלות בה, כמו למשל ווטרינרים וגם עובדי מעבדות.
*המחלה מעולם לא הופיעה בישראל. ההנחה היא שמזג האוויר והאקלים המקומי איננו מתאים להתפתחות חיידקי הטולרמיה, בניגוד לאזורים אחרים בעולם.