שלבקת חוגרת (Herpes Zoster) היא מחלה נגיפית, הנגרמת לאור הדבקות באבעבועות רוח עוד בתקופת הילדות. המחלה, עליה אחראי נגיף ה – Varicella Zoster, יכולה להופיע בכל שלב בחיים, כשהסיכוי להופעתה ככל שמתבגרים הולך וגדל. הנגיף, האחראי על המחלה הוא מדבק מאד וגם שכיח מאד.
הוא מתפרץ בקרב אלה שמעולם לא נחשפו אליו בעבר והדבקות בו מעלה את הסיכון להתפתחות המחלה ובמיוחד בקרב חולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת. כמו למשל חולי HIV, חולים עם ממאירויות כלשהן, מושתלי מח עצם, חולים הסובלים ממחלות אוטואימוניות ועוד.
מהם הגורמים להתפרצות שלבקת חוגרת?
הסיבות להתפרצות הנגיף אינן ידועות באופן חד משמעי, יחד עם זאת, ככל שמערכת החיסון חלשה יותר, הסיכוי להתפתחות המחלה גבוה יותר. מעבר לכך, ישנו גם סיכוי גבוה לחזרתה של המחלה אצל חולים שהיא התפרצה אצלם בעבר. ולמרות כל זאת, לא ניתן לדעת מראש אצל מי צפוי להתפרץ הנגיף יותר מפעם אחת ואצל מי לא.
איך מזהים את תסמיני השלבקת חוגרת?
התסמינים הראשוניים למחלה זהים לאלה של מחלות אחרות. בדרך כלל, בשלבים הראשוניים, יופיעו חום וכאב ראש. ייתכן ויופיעו גם כאבים המקדימים את הפריחה וגם הפרעות בתחושה. בשלב הבא, צפויה להופיע באזורים שונים בגוף פריחה שלפוחית, המתמקדת באזור הגב, החזה, הראש, הפנים, הבטן, הזרועות וגם הרגליים. הפריחה צפויה להיעלם בתוך 3 עד 4 שבועות לרוב, כשלאחר מכן נותרות בדרך כלל צלקות בהירות או כהות, המחליפות את השלפוחיות.
רוב האנשים בשלב זה לא יסבלו יותר מכאב, אם כי ישנם כאלה, הצפויים לסבול ממנו, וגם לאחר היעלמות השלפוחיות, במשך חודשים ארוכים ואפילו שנים. התופעה נקראת "נוירלגיה פוסט-הרפטית", והיא אחד מסיבוכי המחלה. לצד הכאב, יכולה להופיע גם תחושת שריפה.
מהם הסיכונים והסיבוכים אפשריים?
מעבר לכאב עצמו, שיכול להמשך במשך תקופות ארוכות מאד, בין אם כחלק מהתקפים קצרים ובין אם אלה התקפים ממושכים, ייתכנו סיבוכים נוספים, כמו זיהום משני של הפריחה השלפוחית, המצריכה טיפול אנטיביוטי לרוב. מעבר לכך, לאור התקפי הכאב הנלווים למחלה, יכולים להופיע גם תסמינים של דיכאון וחרדה, בעזרתם ניתן לטפל באמצעות תרופות פסיכיאטריות. במידה והמחלה מתמקדת בעיקר באזור הפנים, העין או האוזן עשויות להיפגע גם הן.
איך אפשר לטפל בשלבקת חוגרת?
בשלבים החריפים של המחלה ניתן לטפל בה באמצעות תרופות אנטיוויראליות וגם באמצעות סטרואידים, המפחיתים את עוצמת הכאב ומזרזים את תהליך הריפוי של הנגעים. משככי כאבים הם דרך טיפול נוספת, והם מתבססים על נוגדי דיכאון, אופיואידים ועוד. גם זריקות אפידורל יכולות לסייע בכך וכמובן טיפול תומך, העוזר להתמודד עם השלפוחיות עצמן.
החיסון נגד המחלה
נכון להיום מוצע חיסון נגד הווירוס, הגורם למחלה, אם כי מידת יעילותו עדיין איננה ידועה. לאור מחקרים שנעשו בתחום, נמצא כי הוא יעיל למשך תקופה של 4 שנים לפחות. מומלץ לחסן מבוגרים שמעל לגיל 60, למעט אלה הסובלים ממחלות הקשורות למערכת החיסון. חיסון זה איננו מותר לנשים בהיריון ולכאלה הסובלים מרגישות יתר לג'לטין או לכל מרכיב אחר שנמצא בחיסון. תופעות לוואי אפשרויות לאחר קבלתו הן כאבי ראש, אודם, כאב או נפיחות מקומית וגם כאבים בגפה.