פארא-טיפואיד, בלועזית Paratyphoid fever הינה סוג של קדחת. כמו בקדחת הידועה, היא מביאה לעליה בחום הגוף. יחד עם זאת, זו לא מחלה שעוברת על ידי עקיצות יתושים אלא בידי חיידקים שמשגשגים במזון מזוהם. בארץ, למרבה המזל, המחלה כמעט ואיננה קיימת. היא נפוצה במיוחד במדינות שבהן תנאי הסניטציה ובישול המזון לוקים בחסר. מכיוון שהחיידק גם עמיד בתנאי סביבה יחסית קיצוניים, הוא יכול לשרוד בתנאי חוץ שבהם חיידקים בדרך כלל לא שורדים לאורך זמן. לכן, הוא מצוי גם במקורות מים, שזוהמו על ידי הפרשות של חולים או בשפכים. 
הרבה יותר מקלקול קיבה רגיל
בדומה למחלות חיידקיות אחרות, המחלה עשויה להידמות במידה מסוימת לקלקול קיבה "רגיל". כלומר בשלב התחלתי עשוי החולה לסבול מכאבי בטן, הקאות וכדומה, מבלי לייחס לכך משמעות יתירה. האמת היא שאפילו שמו של החיידק, סלמונלה, מקושר עם סוגים מוכרים של קלקולי קיבה. אך הקדחת פארא-טיפואיד נגרמת בשל מין שונה של סלמונה, כזה שבארץ נחשב לנדיר. הזן הזה יכול להיות אלים למדי ותוצאותיו, ללא טיפול, קשות.
עד כמה החיידק עמיד ועד כמה הוא מסוכן?
המחלה, שנקרא לעיתים גם טיפוס הבטן (טיפואיד), נגרמת על ידי חיידק חזק, כלומר עמיד ביותר. בעבר, ניתן היה לטפל בחולים ללא בעיה בעזרת אנטיביוטיקה. כיום, זהו אחד מהחיידקים שהפכו למאוד עמידים. חולים עשויים להיות מטופלים בכמה סוגים לפני שנרשמת הטבה במצבם. במידה והמאושפז איננו מחלים, עשויים הרופאים להמליץ על מתן תרופות באופן ורידי, כלומר בעירוי.
עמידותו של החיידק איננה רק מחוץ לגוף החולה (כאמור, שורד לאורך זמן גם ללא פונדקאי אנושי). גם בגופו של החולה, החיידק מסוגל להתמודד עם המערכת החיסונית. תאי הדם הלבנים, שבדרך כלל מחסלים חיידקים די מהר, מתקשים לחסל פולש מסוג זה. חשוב לציין שמין זה של חיידק מותאם לבני אדם והוא איננו מועבר מבעלי חיים.
מה קורה אם לא מטפלים בזמן?
חוסר טיפול במחלה עלול להביא לקריסה של מערכות שונות בגוף. למשל, הוא יכול לנדוד ממערכת העיכול גם אל העצמות. הוא עלול להוביל לנזקים באיברים פנימיים שונים, כדוגמת הכבד או הטחול. ללא טיפול, ידועים מקרים של חולים שסבלו מפגיעה במערכת העצבים ואף נזקים ללב, עד כדי קריסה.
איך מזהים את המחלה ומדוע חשוב להתחסן
זיהוי המחלה נעשה על ידי מערך הסימפטומים, הכוללים שלשול, הקאות, לעיתים דם בצואה, חום גבוה, פריחה אופיינית. בדיקת דם יכולה לאשש את הממצאים, לפני מתן טיפול. החולים בדרך כלל מרגישים תשישות, לעיתים חיוורון הנובע מחוסר ברזל והרגשה כללית הדומה לשפעת. נדיר אך קורה שהמחלה מביאה לדימום במעי, דבר המצריך ניתוח.
חשוב להתחסן בפני המחלה בפרט כאשר יוצאים לטיולים במדינות מתפתחות. שם, המחלה עשויה להיות מאוד נפוצה וגם אם האוכלוסייה המקומית פיתחה עמידות מסוימת, ללא חיסונים, הרי שתיירים רגישים מאוד להדבקה. החיסון איננו חלק משגרת החיסונים בארץ, וניתן לקבלו לפני הטיסה, במרפאות המטיילים. לא כדאי לחכות לרגע האחרון ומומלץ לטפל בכך מראש.
קראו על עוד חיסונים נגד מחלות זיהומיות בחו”ל
שימו לב! החיסון טוב אך לא מספיק
רופאים מדגישים כי החיסון בפני המחלה מקטין את סיכוי ההדבקה אך אין הוא מספיק. לכן, ממליצים לנקוט צעדים נוספים. למשל, לעולם לא לקנות מזון בדוכני מזון אירעיים. בחו"ל, חשוב לצרוך מזון שבושל היטב ולאורך זמן. רק בישול של כמה דקות מחסל את החיידקים. אפילו הרתחה קלה לא מספקת. יש להרתיח מים מספר דקות ולא לשתות מי ברז. גם צחצוח שניים יכול להביא להדבקה כך שאפילו לצורך כך יש להשתמש במים מבקבוקים או מים רתוחים.