מחלת הגחלת היא מחלה זיהומית קשה מאד, העשויה לפגוע הן בבני אדם והן בבעלי חיים. שמה הלועזי של המחלה הוא "אנתרקס", ומקורו במילה היוונית Anthrakis – "פחם". המחלה באה לידי ביטוי בנגעים עוריים שחורים, הנגרמים לאור חדירת חיידקי הגחלת האחראיים על התפתחותה.
כשהיא מופיעה אצל בעלי חיים, מדובר לרוב בכאלה האוכלים עשבים, החשופים יותר לנבגי חיידקים, העמידים בתנאי קרקע שונים. המחלה הגיעה לכותרות בשנים האחרונות לאור השימוש בה כנשק ביולוגי על ידי מספר מדינות והרצון לפתח אותה כמענה לחימתי במקרה של מלחמה.
מה הרקע ההיסטורי למחלת הגחלת?
מחלת הגחלה נפוצה בקרב מגדלי בקר, מגדלי צאן וגם סוסים. היא נפוצה בקרב חקלאים ווטרינרים ובקרב עובדים, הקשורים לתעשיית המזון שעיקרה מגיע מן החי. המחלה יכולה לבוא לידי ביטוי בתצורות שונות: בעור, בנשימה ובמעי. אנשים הבאים במגע עם פגרי בעלי חיים ייטו לפתח את המחלה העורית, בעבר (במאה ה – 19) עובדים שעסקו בעיבוד צמרי אלפקות וכבשים נטו לפתח אותה בדרכי הנשימה והיא מופיעה במעי.
אם כי באופן נדיר מאד, לאחר אכילת בשר מזוהם מכל סוג שהוא, שלא בושל כהלכה או מספיק זמן. המחלה ידועה לנו עוד מתקופת ימי קדם, אז גרמה למותם של עשרות אלפי אנשים. במאה הנוכחית שמענו עליה שוב בשנת 2001, אז נחשפו אליה 22 אמריקאים, שהיו במגע עם אבקה נגועה, שהופצה במעטפות דואר אטומות. 5 מהם נפטרו לאור חשיפתם אל החיידק ורק 7 שנים לאחר האירוע הגיעה לסיומה הפרשה.
הסימנים להופעת מחלת הגחלת
האופן שבו באה לידי ביטוי הגחלת משתנה בין אדם אחד לשני ובהתאם לסוג המחלה עצמו. כשמדובר בגחלת עורית הדבר יופיע בתצורת נגע שחור על העור, שבקרבתו תופענה שלפוחיות וגם בצקות. לאחר תקופה של שבועיים שלושה יתקלף הנגע העורי וינשור. במידה והדבר לא יטופל, עשוי הזיהום להגיע גם לקשרי הלימפה.
כשמדובר בגחלת נשימתית הדבר יבוא לידי ביטוי בשלב הראשון בחום שאיננו גבוה, בכאבי שרירים, בחולשה, בשיעול ללא ליחה ולפעמים גם בלחץ קל בחזה. לאחר יום עד 4 ימים, תהיה הקלה בסימנים אולם בשלב הבא תופיע מצוקה נשימתית קשה יחד עם תשישות רבה, הזעה וגם בצקת באזור החזה והצוואר. לאחר יומיים עשוי להתפתח כשל רב מערכתי במידה והחולה לא יטופל.
במחצית מהמקרים תפרוץ גם דלקת קרום המוח. במידה ומדובר בגחלת המעי, הנחשבת לנדירה מאד, לאחר תקופה של יומיים עד 5 ימים מרגע החשיפה לחיידק, תופיע שורה של תסמינים, כמו: כאבי בטן, בחילות, הקאות, רעלת וגם שלשול דמי.
איך מטפלים במחלת הגחלת?
הטיפול במחלה נקבע בהתאם לסוג עצמו ולאחר אבחון. הטיפול בגחלת עורית נחשב לפשוט יחסית ומרבית החולים בה מבריאים ללא הצורך באנטיביוטיקה לרוב. אולם, מכיוון שישנו חשש להתפשטות המחלה הן לעצבים והן למערכת הדם, מקבל החולה פניצילין או טטראציקלינים, במידה ומדובר בזנים עמידים לפניצילין.
במקרים של גחלת נשימתית, אנטיביוטיקה יכולה לעזור. בנוסף, נכון להיום בעלי חיים הנמצאים באזורים נגועים, מקבלים חיסון מדי שנה הכולל חיידקים מוחלשים וביישובים שבהם התפרצה המחלה ההמלצה על ידי השירות הווטרינרי היא לחסן את עדרי הצאן והבקר במשך תקופה של 10 שנים.